תמונת תקריב של עלה בעונת הסתיו

היום בו פגשתי סרטן

ואיך משבר הפך לנקודת מפנה

שנת 2015, יום סתווי אחד, החיים שלי השתנו בבת אחת.
לא הבנתי אז שהביקור בבית החולים יהפוך לרגע מכונן במסע חיי.

הרגע בו הכל התחיל: ביקור תמים בבית החולים

הגעתי לבית החולים אסותא בחיפה, לביצוע פרוצדורה פשוטה: ניקור בלוטת לימפה בבית השחי.
ימים ספורים קודם לכן אובחנה בלוטה מוגדלת בבדיקת אולטרסאונד, והכירורג ביקש בירור.

ביום נעים, עם שמש סתווית חמימה, חתמתי על טפסים, לבשתי חלוק ירוק, ונכנסתי לחדר ניתוח.
נרדמתי תוך שניות… התעוררתי למציאות שונה.

משבר האמון: ניתוח במקום ניקור

כשהתעוררתי, הרופא הסביר שבמקום ניקור פשוט נאלצו לנתח ולהוציא שלוש בלוטות לימפה שהיו דבוקות זו לזו.
לדבריו "לא אהבתי את מה שראיתי", ולכן הבלוטות נשלחו לביופסיה.
ברגע אחד, הבירור הפשוט הפך לחשד למשהו אחר לגמרי.

ומשם – המרוץ התחיל.

הציעו לי בדיקת CT לכל הגוף – סירבתי.
לא מתוך הכחשה, אלא מתוך תחושת בטן עמוקה שהדרך הרפואית המקובלת,
כפי שהוצגה לי באותו רגע, אינה הדרך המדויקת עבורי.
בחרתי לעצור, לנשום, ולחפש כיוון אחר.

אבחנה מפתיעה: לוקמיה מסוג CLL

לאחר התייעצות עם רופאה שהסכימה לשאול שאלות אחרות, התברר שמדובר ב־CLL – סוג של לוקמיה כרונית.
על פי הרפואה הקונבנציונלית, מחלה שאינה ניתנת לריפוי מלא, אך בזכות הגילוי המוקדם נשלחתי הביתה עם ההמלצה:
"נחכה ונראה".

כשהבחירה חוזרת לידיים שלי

כאן התחיל המסע האמיתי.
במקום להישאר בעמדת המתנה פסיבית, בחרתי להתחיל לחקור.
קראתי, שאלתי, פגשתי אנשים, ובעיקר הקשבתי –
לא לסטטיסטיקות, אלא לאנשים שחיו את חייהם אחרת, גם מול מציאות רפואית מורכבת.

פגשתי אנשים שהרפואה הגדירה כ"נס רפואי",
אבל אני בחרתי לראות בהם דבר אחר:
אנשים שלקחו אחריות עמוקה על הדרך שבה הם מתנהלים בתוך חייהם.

אמנות המסוגלות: הדרך שנולדה מתוך המסע

מתוך המסע הזה התגבשה עם השנים גישה – "אמנות המסוגלות".
לא כשיטה לריפוי, ולא כהבטחה לפתרון מהיר, אלא כדרך חיים.
גישה המבוססת על אחריות אישית, הקשבה עמוקה לגוף, והיכולת לבחור ולהתנהל אחרת גם בתוך מצבי חוסר ודאות.

אמנות המסוגלות נולדה מתוך חוויה אישית, ידע מקצועי וניסיון מצטבר בעבודה עם אנשים –
והיא מבקשת להחזיר לאדם את תחושת ההנהגה הפנימית שלו, לא דרך מאבק, אלא דרך יציבות, תנועה מדויקת והתקדמות מודעת.

מבט קדימה

בחרתי לא להישאר בעמדת המתנה,
אלא לקחת אחריות על הדרך שבה אני חיה, מתבוננת ופועלת.

הבחירה הזו שינתה את האופן שבו אני פוגשת את החיים –
ומשם, גם את הדרך שבה אני מלווה אחרים.

היום אני כאן כדי לחלוק את הדרך הזו,
וללוות אנשים המבקשים להתנהל בתוך חייהם אחרת – מתוך בהירות, חוסן פנימי ובחירה מודעת.

הירשמו וקבלו תכנים מעמיקים על ריפוי,
חוסן פנימי ואיזון גוף–נפש.

רוצים להבין איך אני עובדת?
קראו על גישת אמנות המסוגלות